דיני בין הזמנים ומקומות נופש

כשרות המטבח במקומות נופש

בשימוש בכלים במקומות נופש, יש לשים לב לשני דברים:

[א] כשרות הכלי: כלי שיש עליו חשש שהשתמשו בו לאיסור, צריך להכשירו, או להשתמש בו באופנים המותרים, ויתבאר להלן.

[ב] טבילת הכלי: כלים במקומות נופש בבעלות גוי אינם טעונים טבילה, אך כלים במקומות נופש בבעלות יהודי טעונים טבילה (וראה עוד בענין זה בשו"ת להלן שאלה יט).

שיש, ברזים, כיורים ומדיח כלים

א. שיש - יש להקפיד שהשיש יהיה נקי, ואז אפשר להניח עליו קדרות חמות וכדומה. אולם אוכל חם ללא כלי, אף אחר הניקיון אין להניח עליו.

ב. ברזים - מעיקר הדין במשך השנה אפשר להקל להשתמש בהם ואין צורך להכשירם, והרוצה להדר יפתח את ברז המים החמים, וישפוך מבחוץ מים רותחים, אך אין כל חובה לעשות כך.

ג. כיורים - הכיורים המצויים בזמנינו ברובם עשויים מחרס, ומשום כך אין אפשרות להכשירם (שהרי כלי חרס אינו יוצא מידי דופיו לעולם), ולכך אין לשטוף בכיור כלים במים חמים בחום שהיד סולדת [40 מעלות צלזיוס], וכמו כן אין להניח בתוכו כלים כשהוא עם מים למשך 24 שעות שלא יהיה כבוש.

ד. מדיח כלים – אין להשתמש במדיח כלים.

תנורים וטוסטר אובן [תבניות ורשתות]

ה. תנור - אפשר להשתמש בו ע"י שיכסה את המאכל בשני כיסויים, או ע"י שיפעיל את התנור על החום הגבוה ביותר למשך שעה, ואחר שעשה כן די לכסות את המאכל בכיסוי אחד.

ו. תבניות התנור – לעניין טבילה: אם הן בבעלות גוי אינן טעונות טבילה, ואם הן בבעלות יהודי טעונות טבילה. ולעניין הכשרה: התבניות מצופות בדרך כלל באמייל, וניתן להכשירן על ידי שיכניסן למשך שעה לתנור המופעל על דרגת החום הגבוהה ביותר. אולם אם יש חשש שהשתמשו בתבניות אלו לטריפות, צריכות הן ליבון חמור, ומשום כך לא ניתן להכשירן.

בשעת הדחק אפשר להניח על תבניות התנור תבנית חד פעמית.

ז. רשת התנור - אפשר להכשירה ע"י שיכניסה למשך שעה לתוך תנור המופעל על דרגת החום הגבוהה ביותר [ואם הרשת בבעלות יהודי, ומניח את האוכל על הרשת עצמה, או אפי' בהפסק נייר אפייה, ניתן להשתמש לאחר ההכשרה דווקא כשידוע שהרשת טבולה].

מכשירים חשמליים

ח. כיריים חשמליות / קרמיות / אינדוקציה - מעיקר הדין מספיק שהן נקיות, ויש מהדרין לכסותן בנייר כסף אך אין חובה בכך.

ט. מיקרוגל – יחמם בשני כיסויים אטומים [כגון שישים את האוכל בקופסא סגורה בתוך שקית קשורה]. ואם רוצה להכשירו, יעשה כדלהלן: לאחר 24 שעות שלא היה בשימוש יניח בתוכו צלחת עם מים ויפעילו למשך רבע שעה. יש המהדרים שאף לאחר ההכשרה הנ"ל, יחממו מאכלים רק כשהם מכוסים. [יש לציין שבמיקרוגל שבבית, לכתחילה אין להשתמש בו לבשר וחלב, אף לא בשני כיסויים].

י. צלחת המיקרוגל - אין להניח אוכל על הצלחת עצמה, אלא רק בתוך כלי מכוסה [כיסוי בשקית ניילון אינו מועיל באופן זה, אלא א"כ יטבול את הצלחת ללא ברכה].

יא. מצנם/טוסטר לחיצה - לא מועילה לו הכשרה, ואין להשתמש בו.

יב. קומקום חשמלי - מותר להשתמש בו ואין צורך להכשירו. ולעניין טבילה: אם בעה"ב גוי - אינו חייב בטבילה, אך אם בעה"ב יהודי - חייב בטבילה, ואין להשתמש בו בלא טבילה.

שימוש בכלי המטבח – מקומות נופש בארץ ישראל [בבעלות אינו שומר תורה ומצוות]

שולחנות

יג. שולחן [כל סוגי השולחנות] - אם הוא נקי אפשר להשתמש בו כרגיל ואין צורך להכשירו.

כלי אכילה ושתייה

יד. סכו"ם - אפשר להשתמש בהם רק לאחר הגעלה וטבילה.

טו. כוסות זכוכית - אפשר להשתמש בהם בצונן, אך צריכות טבילה.

טז. כוסות פלסטיק - אפשר להשתמש בהם בצונן ואין צורך להכשירם.

יז. צלחות וכלי הגשה - אין להשתמש בהם ללא הגעלה וטבילה. וישנם כלים שאין הגעלה מועלת להם, כגון כלים העשויים מפורצלן, וכן כלי זכוכית לדעת הרמ"א, וכן כלי פלסטיק יש מחמירים שאין הגעלה מועלת בהם.

כלי מטבח

יח. מקלף - אפשר להשתמש בו לאחר טבילה, ואין צורך בהגעלה.

יט. קרש חיתוך - אפשר להשתמש בו אם הוא נקי, אך אין לחתוך עליו דברים חמים וחריפים.

כ. מלחיה - מלחיה מזכוכית או מתכת צריכה טבילה בלא ברכה לפני השימוש בה, אך העשויה מפלסטיק אינה צריכה טבילה.

כא. פותחן - אינו צריך לא הגעלה ולא טבילה.

כב. סקוצ' של טריפה - השימוש בו מותר רק במים קרים.

מנגלים

כג. כל סוגי המנגלים - בבסיס אפשר להשתמש בלי כל חשש, אולם את הרשתות יש להכשיר על ידי ליבון חמור, וכיון שקשה לעשות להן ליבון חמור [כיוון שצריך שיאדימו] לכן אין להשתמש בהן, וצריך רשתות חדשות ולהטבילן.

רשת המנגל שהיא רב פעמית חייבת בטבילה אף בשימוש הראשון, ואף אם משתמש בה פעם אחת ואח"כ זורקה [ולפי מה שמחמירים להגעיל כלים חדשים יניחנה על האש לכמה דקות. וראה לקמן (בשו"ת, שאלה יז) לעניין הנמצא במקום שאין מקווה סמוך, שיכול להפקיר את הכלי בפני ג' ולהשתמש בו פחות מיום אחד.

כד. מנגל חד פעמי - מנגל חד פעמי אינו צריך טבילה, אך בשימוש חוזר הרשתות צריכות טבילה ללא ברכה. ואם מראש בדעתו להשתמש בהם שימוש חוזר, יש לטבול כבר בשימוש הראשון.

שימוש בכלי המטבח במקומות נופש בבעלות גוי

(כיון שנשאר בבעלות גוי אין צריך טבילה)

כלי אכילה ושתייה

כה. סכו"ם - אפשר להשתמש בהם אך צריך להגעילם, אולם אינם צריכים טבילה.

כו. כוסות זכוכית - אפשר להשתמש בהם בקר, ואינם צריכים טבילה.

כז. כוסות פלסטיק - אפשר להשתמש בהם בקר בהם ואין צורך להכשירם.

כח. צלחות וכלי הגשה - אין להשתמש בהם בלא הגעלה, וישנם כלים שאין הגעלה מועלת בהם, כגון כלים העשויים מפורצלן, וכן כלי זכוכית לדעת הרמ"א, וכן כלי פלסטיק יש מחמירים בהם שאין הגעלה מועלת בהם.

כלי מטבח

כט. מקלף - אפשר להשתמש בו, ואינו צריך לא הגעלה ולא טבילה.

ל. קרש חיתוך - אפשר להשתמש בו אם הוא נקי, אך אין לחתוך עליו דברים חמים וחריפים .

לא. מלחיה - אפשר להשתמש בה ואין צורך להכשירה, ואף אינה צריכה טבילה, ואם יש בה מלח יכול - לבזוק ממנה.

מנגלים

לב. כל סוגי המנגלים - בבסיס אפשר להשתמש בלי כל חשש, אולם את הרשתות יש להכשיר על ידי ליבון חמור, וכיון שקשה לעשות להן ליבון חמור (כיוון שצריך שיאדימו) לכן אין להשתמש בהן, וצריך רשתות חדשות ולהטבילן.

רשת המנגל שהיא רב פעמית חייבת בטבילה אף בשימוש הראשון ואף אם משתמש בה פעם אחת ואח"כ זורקה [ולפי מה שמחמירים להגעיל כלים חדשים יניחנה על האש לכמה דקות]. וראה לקמן (בשו"ת, שאלה יז) לעניין הנמצא במקום שאין מקווה סמוך, שיכול להפקיר את הכלי בפני ג' ולהשתמש בו פחות מיום אחד.

דיני ברכות הראייה (סי' רכז, רכח)

דיני ברכת 'עושה מעשה בראשית' על ימים ונהרות, הרים ומדבריות

לג. הרואה את הים התיכון, או את ים סוף, או את הכנרת - מברך 'עושה מעשה בראשית'. ובתנאי שלא ראה את הים במשך שלושים יום, אך אם ראה אינו מברך, ואף שלא בירך בשעת הראיה הראשונה.

לפיכך אדם שראה את הכנרת, בין אם בירך ובין אם לא, אינו מברך שוב על הים התיכון בתוך שלושים יום, וכן להפך.

לד. הרואה את ים המלח אינו מברך כיון שיש ספק האם נוצר בעת בריאת העולם, או שנוצר רק בשעת הפיכת סדום כאשר אשת לוט הפכה לנציב מלח (והם שני פירושים ברש"י בראשית יד, ג). הרוצה לברך - יסתכל על מדבר יהודה ואז יוכל לברך ולפטור את שניהם – את המדבר ואת הים, מפני שעל שניהם מברכים 'עושה מעשה בראשית'.

לה. הרואה את הירדן אינו מברך 'עושה מעשה בראשית' כיון שיש חשש שהוסט ממסלולו במשך השנים ואינו זורם במקום בו נוצר בעת בריאת העולם.

לו. על הרים וגבעות אין מברכים 'עושה מעשה בראשית' אלא על הר גבוה מאד שנפש האדם מתפעלת בראייתו, כגון הרי אלפים וכדו'. על החרמון מסתבר שיש לברך.

לז. הרואה מדבר מברך 'עושה מעשה בראשית', ולכן הרואה את מדבר יהודה או את מדבר סיני או את מדבר סהרה, יברך 'עושה מעשה בראשית', ובתנאי שלא ראה מדבר בשלושים הימים האחרונים.

דיני ברכה על קברי ישראל

לח. הרואה קברי ישראל מברך ברכת 'אשר יצר אתכם בדין'. ובתנאי שלא ראה בית קברות אחר בשלושים יום האחרונים, אך אם ראה אינו מברך, ואף אם לא בירך כשראה בפעם הראשונה.

לכן מי שיצא מבני ברק לירושלים וראה ביציאתו את בית הקברות ולא בירך, הפסיד את הברכה, ושוב אינו מברך כשעובר בסמוך להר המנוחות.

לט. גם על קברי צדיקים מברכים ברכה זו, אך אין מברכים אותה על קבר אחד, רק על כמה קברים הנמצאים יחד.

מ. נוסח הברכה המתוקן והמבורר: בא"י אמ"ה אשר יצר אתכם בדין, וזן אתכם בדין, וכלכל אתכם בדין, והמית אתכם בדין, ויודע מספר כולכם ועתיד להחיותכם ולהקימכם בדין לחיי העולם הבא, בא"י מחיה המתים (ספר בית דוד).

דיני ברכת 'משנה הבריות'

מא. ברכה זו אינה מצויה כ"כ כיון שאין מברכים על בעלי חיים אלא אם כן לא ראה פיל או קוף מעולם (עי' סי' רכה וסו"ס רכד).

מב. מי שלא ראה מעולם, יברך בשם ומלכות 'ברוך אתה… משנה הבריות'.

מג. אם רואה פיל וקוף יחד יברך פעם אחת על שניהם, אך אם רואה פיל או קוף לחוד, יכוון שלא לפטור את השני ואז יברך פעמיים.

מד. אין מברכים על ינשוף, כיון שיש ספק בברכה זו (ועי' תוס' חולין סג.).